מאמרים וכתבות שלנו

שמחה

שמחה

מאת: חגית ברטוב   |   07/02/2019

'משנכנס אדר – מרבין בשמחה' – אומר הפתגם הידוע, והשנה התברכנו בשני אדרים, שמאפשרים לנו להגדיל את זמן השמחה.

בפורים, שנמצא כבר מעבר לפינה, מצוות המשתה והשמחה נובעת מתחושת ההצלה מהשמדה המונית. המעבר מאימת המוות להצלה ולצידה עוצמה חברתית ומדינית, יצרה את השמחה הגדולה כל כך שאנחנו מכירים בפורים: "כַּיָּמִים אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (אסתר פרק ט, פסוק כב).

 

'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד' – כך אמר ר' נחמן מברסלב ( 1810-1772), וכנראה ידע על מה הוא מדבר. תורתו מלאה בהנחיות כיצד להאבק בעצבות הקיומית שהיא נחלתם של רוב בני האדם.

ועוד אומר ר' נחמן: "על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר, כי יש בני אדם שיש להם ייסורים גדולים ונוראים … ואי אפשר להם לספר מה שבלבם, והם היו רוצים לספר, אך אין להם מי להשיח עמו את כל אשר עם לבבם, והם הולכים מלאים ייסורים ודאגות. וכשבא אדם עם פנים שוחקות, יכול להחיות אותם ממש. ולהחיות אדם אינו דבר ריק, כי הוא דבר גדול מאוד" (ר' נחמן מברסלב, מתוך שיחות מוהר"ן, מ"ג)

כך שמחה של אחד יכולה להציל את האחר מעצבותו הקשה, כי יש בשמחה (כמו בעצב) דבר מה מדבק, דבר מה מחבר.

מעניין לחשוב עד כמה החברה הישראלית מצליחה להתאחד סביב עצב, אסונות ושכול, וגם סביב שמחות כדוגמת פורים, שמחות של הצלה מאסונות פוטנציאליים.

מעניין עוד יותר לדמיין כיצד הייתה נראית החברה אילו היינו מצליחים להתאחד לא רק סביב טרגדיות אישיות או לאומיות אלא גם סביב שמחות אישיות.

בחודש אדר זה, אנחנו מבקשים להזמין את עצמנו ואתכם לחגוג את השמחה, השמחה הקטנה שבין איש לרעהו, למראה פריחה נפלאה או למשמע סיפור הצלחה של שכנה, השמחה על חברות קרובה או על סיומה המוצלח של 'עונה'. השמחה שבאה מלבו של אחד ונדבקת לקהילה שלמה.

 

אנחנו מזמינים אתכם להכיר פעילות קהילתית למבוגרים שפתחנו, שמציע לקהילה להתאחד ולהתגבש דרך השמחה. לפרטים ראו כאן.

לפעילויות נוספות לקראת פורים לחצו כאן