פתיחה

מהעת העתיקה, נהוג היה שבנות 12 ובני 13 הופכים להיות חלק עצמאי בקהילה, ומקבלים עליהם את עול המצוות המקובלות. על פי התפיסה ההלכתית המקובלת הם הפכו מחויבים למצוות כולם ואחראים לשמירתם. טקסי הבנים היו תמיד ציבוריים יותר וכללו קריאה בתורה כמעמד סמלי של לקיחת אחריות על טקס קהילתי משמעותי שמחזק את הברית והזיקה בין העם לתרבותו ואלוהיו. גיל מצוות היא הזדמנות עבור הקהילה להזמין את בני הנוער להצטרף אל הקהילה מתוך מחויבות אליה ואל ערכיה, זו הזדמנות לשאול מהם ערכים אלו וכיצד הם באים לידי ביטוי, ולהציע שנה אחרי שנה לבני המצוות, הזדמנות ללמוד את סיפורה של הקהילה ולהתחיל לקחת בה חלק.