פתיחה

חקלאות אינה רק מלאכה שמטרתה מעשית, היא גם ערך הרואה את העוצמה המיוחדת הצומחת בחיבור שבין אדם לאדמה, בשותפות הזהירה שמקיים החקלאי עם אדמתו כדי לגדל בה גידולים לפרנסתו. החקלאות מביאה לידי ביטוי את כוחו של האדם לשכלל את הטבע, ולהשתמש בו כדי להיטיב עם העולם, ולעיתים גם עם עצמו. החקלאות היא חלק משמעותי באתוס הציוני בראשיתו, וממילא באתוס של מושב העובדים, אולם בעשורים האחרונים היא איבדה מכוחה המעשי והערכי. אנחנו מבקשים לחזור ולבחון את רעיונות העומק שמהם צמחה החקלאות הציונית ואת המשמעויות הערכיות הנובעות מהמעשה החקלאי, ולמצוא דרכים חדשות ליצור את החיבור שבין אדם לאדמה, בין צמיחה לשכלול, בין מקום לפריון.