טו בשבט בביהס עם מרים כהן הגננת - 1950 - באדיבות ארכיון כפר ויתקין
טו-בשבט-נטיעות-לזכר-קהילת-סלוניקי- באדיבות ארכיון כפר ויתקין

על קצה המועד

ט"ו בשבט היה מתקופת חז"ל מועד קובע לתשלומי המס החקלאי – המעשרות – בארץ ישראל. כדי לדעת מתי מתחילה השנה המחייבת את החקלאי במס, נקבע ט"ו בשבט כמועד הקובע. החל מתקופת הגאונים (800 לספירה בערך), הפך יום זה ליום חג לאילנות, ובהמשך הוא הפך ליום המסמל את הגעגועים והקשר של העם היושב בגולה עם ארץ ישראל.כדי לבטא את הקשר לארץ ואת הגעגועים אליה, התפתח מנהג אכילת פירות יבשים, ומאוחר יותר מנהג 'סדר ט"ו בשבט הקבלי. בראשית הציונות, קיבל החג משמעות נוספת, כאשר מחנכים עבריים בחרו להופכו ליום של שתילת עצים, לא עוד געגוע ופרי יבש, אלא יצירה עצמית של פירות עתידיים בארץ. כך הפך יום המס השנתי לחג של צמיחה, פריחה וחיבור בין הארץ לבין אנשיה.