על קצה המועד

בחג הסוכות, נהוג לעזוב את בית הקבע ולעבור לשבוע אחד להתגורר בבית ארעי – בסוכה. אמנם בימינו רובנו מסתפקים בארוחות מזדמנות בסוכה, אולם בבסיסו של החג עומד הרעיון שדווקא בעת האסיף, הזמן בו בעלי השדות אוספים את יבולם ונהנים מעמל כפיהם בשנה החולפת, דווקא אז יש להרפות מהרכוש, מתחושת הבעלות, ולצאת אל הטבע, לחוש את הארעיות של הקיום וכך לשמור על ענווה כלפי העולם וכלפי שאר בני האדם. סוכות גם נחשב לחג השלום, בו בימים הרחוקים של בית המקדש, היו אומות העולם מוזמנות להביא קורבן, האחווה והשוויון הם תוצאה ישירה של הענווה המתגלה בסוכה. שמחת תורה, החג שחותם את סוכות, הוא החג בו מסיימים לקרוא את כל פרשות התורה, ומתחיל ששוב מבראשית – הפרשה הראשונה בתורה. בבתי הכנסת נהוג לקרוא בכל שבת פרשה מפרשות התורה, במחזור שנתי, המתחיל בשמחת תורה ומסתיים בו. בחג זה נהוג לרקוד עם ספרי התורה ולחגוג את האוצר התרבותי העתיק של עמנו.